האדם הבריא חווה את חייו במכלול רחב של רבדים.
כאשר מאובחנת מחלה דמנטית, ההידרדרות האופיינית ברובד הקוגניטיבי גוררת אחריה על פי רוב
הידרדרות ברבדים הפיזיים, הרגשיים והנפשיים של האדם ולמעשה מצמצמת ומטשטשת את פועלו.
מחקרים מצביעים על כך שרבדים וכישורים מוקדמים בהתפתחות, כשמיעת מוזיקה ותנועה, הינם
האחרונים להִכחד בתהליך הדמנטי. הניסיון הטיפולי מוכיח כי באמצעות שימורם וטיפוחם של רבדים
מוקדמים אלה ניתן להאט את התהליך הדמנטי ולשפר את איכות חייהם של המתמודדים איתו. נמצא
כי פעילות המשלבת מוזיקה וריקוד משמרת ערוץ תקשורת פתוח ומהווה עבור החולים הדמנטים כלי
ביטוי והבעה, ועבורנו צוהר אל עולמם ההולך ונסגר.

הפעילות המוצעת בסטודיו נוגעת ברבדים השונים הנפגעים במהלכה של המחלה הדמנטית,
וחברים בסטודיו מספרים כי זוהי נקודת אור ושחרור בשגרת ההתמודדות האישית והמשפחתית.
ברובד הפיזי מהווה הריקוד פעילות גופנית מתונה ויעילה. שיעורי הריקוד שלנו מפעילים את כל שרירי
הגוף והמִפרקים ובכך משמרים את טווח התנועה.

ברובד הקוגניטיבי מחקרים מצביעים על כך שפעילות קוגניטיבית מיטבית מתרחשת בשילוב של
תנועה. הריקוד, בהיותו שילוב של קוגניציה ותנועה, מהווה אימון קוגניטיבי ממעלה ראשונה.
 

ברובד הנפשי ההידרדרות הדֶמנטית יוצרת תחושה של זרות וניכור מן הכאן והעכשיו. הריקוד הזוגי יחד
עם המורה, מעניק חום וקרבה, מגע מתחשב, קצב ומוסיקה, תנועתיות והומור, יכולת הובלה וכריזמה
לצד חדוות יצירה. אלה מסייעים בשימור החיות והחיוניות ובהרחקת תחושות דכאוניות המתלוות
לשלבים מאוחרים בתהליך הדמנטי. זאת ועוד, רחבת הריקודים מאפשרת מקום לבלבול ולטעויות
כחלק מן התנועה עצמה. בכך היא מתרגלת מסר חשוב ומרגיע לאלו החווים רגעים מערערי ביטחון
של בלבול וטעות.

ברובד החברתי הריקוד מזָמֶן חבֵרוּת ותנועת הריקוד המשחררת היא הֵפך הסגירות החברתית המלווה
את הדמנציה. הריקוד הזוגי , הנושא אופי של שיחה, מסייע בשימור יכולות של תקשורת בינאישית.

הסטודיו מזמין ומאפשר לבני משפחה או לדמויות משמעותיות עבור חבר הסטודיו ליטול חלק
במפגשים (ללא תשלום) ולהיות שותפים לערוץ תקשורת זה. בשלבים מאוחרים של המחלה נותן
הריקוד ערוץ ביטוי ואמצעי תקשורת למי שהשפה והמילים כבר לא מהווים אמצעי תקשורת עבורם.