מבחינתי זוהי זכות, זכות מרגשת, מצמררת.

כשפנה אלי ניר, מנהל הסטודיו במטרה לצרף אותי למסע הזה שנקרא:  סטודיו "רוקדים בגשם" -סטודיו לריקוד לחולי דמנציה ואלצהימר נרעדתי מהתרגשות והודיה על ההזדמנות.

 

התרגשתי כי יש פה דרך קסומה לתת בחזרה לאותם אנשים אשר עמלו כל חייהם לטובתנו - לילדים שלהם , לבני הזוג שלהם לנכדים לנינים, לחברה ולמי לא… כל אחד בדרכו, בחלקת האלוהים הקטנה שלו. כעת, כשהגיעו לנקודה בה הגוף רק ממבקש לנוח, ומתקשה לטפל בעצמו, הגיע תורנו לתת להם. אבל זה לא פשוט, לא תמיד מתאפשר לנו לתת ולהיות לטובת הורינו וסבינו כפי שהיינו רוצים. הרי אנחנו שקועים כל כך עמוק בחיינו שלנו, ילדים, עבודה. והמפגשים עצמם עלולים להיות לנו לא פשוטים. אני זוכרת שיחות עם בני משפחתי אשר התקשו לקבל את העובדה שאותה סבתה רהוטה, זקופה, כעת יושבת על כיסא גלגלים, ואת המבט של דוד שלי בפעם הראשונה שאמו לא זיהתה אותו. בתוך כל זה אנו מלאים הערכה כלפיהם. היינו רוצים לתת יותר, להיות שם יותר, אבל זה יכול להיות קשה ואנחנו לא תמיד יודעים איך להתנהג ואיך להתמודד.

 

הזמן שלנו לתת

מאחורי כל חולה דמנציה או אלצהיימר עומד אדם עם סיפור חיים שלם. אוסף של שנים של עשיה, בניה, ונתינה, למעננו. כעת הגיעו לשלב בו הם צריכים אותנו, ומגיע להם שנתן להם שנים טובות של חיבה, כבוד ונחת. חיים הגונים לאנשים שנושאים על גבם מפעל חיים , מפעל עליו אתה ואני חיים היום.

 

הדרך שלנו לתת

סטודיו "רוקדים בגשם" הוא מקום המוקדש כולו לטובת אותם חולי דמנציה ואלצהיימר. הסטודיו נבנה למענם, באהבה והערכה, לטובת רווחתם. הסטודיו הוקם מתוך הבנה כי בדיוק בנקודה הזו, שאמא שכחה את שם בתה זו הנקודה בה מחויבותנו להתגייס לכבודה, הגיע תורנו לתת לה. ואין מתנה נפלאה יותר שנתן לתת מאשר האפשרות לתת, שעה של חופש, של שחרור וחיות בעולם של מוסיקה ותנועה. אנו ב"רוקדים בגשם" מצמידים לכל תלמיד מורה פרטי  אשר מלווה אותו לאורך כל הדרך, ובתהליך של הקשבה והכרות בונה לו תוכנית אישית המותאמת לו, על פי סגנון מוזיקה שהוא אוהב,, בצעדי ריקוד עם המורה האישי שלו, ובמסיבות תה חברתיות

 

יצאנו לרקוד ?

סטודיו "רוקדים בגשם" מאפשר לנו, קרובי המשפחה, לתת בחזרה גם באמצעות המורים של הסטודיו וגם באופן ישיר. הסטודיו מציע למשפחות דרך להתגבר על מכשול התקשורת ע"י תקשורת מסוג אחר, מסיבות שבועיות הפתוחות להשתתפות קרובי המשפחה אשר נותנות אפשרות לפעילות משותפת ויוצרות שיח וחוויה משותפת דרך הריקוד.

 

אני מאמינה שגם עם דמנציה ואלצהיימר ניתן לחגוג את החיים, את העצמי, את המשפחתיות, ואני נרגשת שנפלה בחלקי ההזדמנות ללמד את הצעד הראשון, ובתקווה להאט את התדרדרות המחלה ולתת להם ולכם בני המשפחה אורך חיים טוב יותר.